27 בינו׳ 2024
הדרך להטמעת טרנספורמציה דיגיטלית בארגון - היכרות עם טכנולוגית חדשניות, פיתוח מיומנויות קריטיות, ויצירת תרבות ארגונית תומכת
ההרצאה שסיימה את הקורס לניהול ייצור מתקדם, שנערך במכללה האקדמית להנדסה אפקה, עסקה בשלושת המרכיבים בתהליך ההטמעה של טרנספורמציה דיגיטלית בארגון - טכנולוגיה, אנשים ותהליכים. לדברי המרצה, מנכ"ל חברת "תוצאות" רינת דבוש, ההרצאה התמקדה בצורך בשינוי, באימוץ גישה דיגיטלית ובהטמעת טכנולוגיה כמניעים המרכזיים של שינויים עסקיים, תוך מתן דגש על ההון האנושי בארגון.
במהלך ההרצאה נסקרו התמורות הצפויות בשוק העבודה העתידי והמשרות שיהיו רלוונטיות בעולם העבודה של המחר. "שמנו דגש על המיקוד בכישורים ובמיומנויות על פני ניסיון והכשרה אקדמית ומיפינו את המיומנויות הקריטיות לשנים הקרובות ובראשן החשיבה היצירתית והחשיבה האנליטית", מציינת דבוש.
דבוש הציגה את שמונת הצעדים הנדרשים להובלת שינוי בר קיימא בארגון, וציינה שברוב הארגונים התהליך נעצר לאחר השלב השישי בתחושה שכבר הגיעו להישגים ("ניצחונות קטנים"). בשלב זה נערכה סדנה התנסותית שנועדה לבדוק איך רותמים בעלי תפקידים בארגון לפרויקטים של טרנספורמציה דיגיטלית תוך זיהוי המניעים המרכזיים שלהם וניסוח מסר מרכזי שיניע אותם לפעולה.
משתתפי הסדנה התחלקו לקבוצות וכל קבוצה הציעה מסר שיסייע לרתום לתהליך השינוי את אחד מבעלי תפקידים בארגון - מנהלי ייצור, איכות, IT, אחזקה, משאבי אנוש, תהליכים/ארגון ושיטות ומצוינות ומפעילים בקו הייצור.
בין המסרים: הגברת הפריון, הורדת התשומות, הקלה פיזית על העובדים, וכולי.
לדברי רינת דבוש, צריך לערב את כל בעלי התפקידים בפרויקט מהיום הראשון כדי לנטר התנגדויות ולהסיר מוקשים. בארגונים שבהם ממנים מנהלי חדשנות צריך להקפיד על סינרגיה מלאה עם כך בעלי התפקידים ולא לעבוד בערוצים נפרדים. צריך להנגיש המודעות לטכנולוגיה, לגרום לאנשים להאמין בטכנולוגיה ולהשקיע בהכשרה. כך ניתן למנוע את החסמים להטמעה.
לסיכום ההרצאה ניסחה דבוש את ההמלצות להטמעה של טרנספורמציה דיגיטלית אפקטיבית: "הכשרה והדרכה לכלל הרמות הארגוניות; העלאת מודעות והיכרות עם טכנולוגית חדשניות; השקעה בפיתוח מיומנויות קריטיות (Power Skills); ומעל הכל – יצירת תרבות ארגונית תומכת".
"טכנולוגיה היא שום דבר", ציטטה דבוש את סטיב ג'ובס, "מה שחשוב הוא שיש לך אמונה באנשים שהם טובים וחכמים ואם תיתן להם את הכלים המתאימים, הם יעשו איתם דברים נהדרים".
הסטארטאפ הישראלי PICKOMMERCE מפ תח עמדה אוטונומית לליקוט ואריזה המשלבת טכנולוגיות עיבוד תמונה, לימוד מכונה ורובוטיים שיתופיים
חברת הסטארטאפ הישראלית Pickommerce AI Robotics מפתחת את פיתרון pick & pack החדשני המנצל את היתרונות הטכנולוגיים של רובוטים שיתופיים (קובוטים). על רקע פריחת המסחר האלקטרוני והשימוש הגובר ברובוטיקה לאיסוף ואריזה במחסנים הלוגיסטיים - החברה מפתחת עמדה אוטונומית לליקוט ואריזה המשלבת טכנולוגיות עיבוד תמונה, לימוד מכונה ורובוטיים שיתופיים.
בשילוב טכנולוגיית קובוטים של Universal Robots - רובוטים שיתופיים המיועדים לסביבת בני אדם - החברה יצרה מערכת שעונה בדיוק על הצורך החדש – ליקוט אוטומטי חכם ולא יקר של מוצרים למשלוח. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לקובוט לזהות את הפריטים שצריך לארוז, לאחוז מגוון מאוד גדול של פריטים, ולסדר אותם בארגז המשלוח בצורה מאורגנת. תהליך זה דורש חשיבה מורכבת והתייחסות לפרמטרים כמו נפח ותצורת הקופסה, הצורה הגיאומטרית של הפריט, קבלת החלטה על נקודת האחיזה, תמרון הזרוע הרובוטית אל הפריט ומשם אל ארגז המשלוח תוך התחשבות באילוצים נוספים שיש לקחת בחשבון. אדם יכול לעשות זאת בצורה טבעית, אבל רובוט נדרש לבצע מגוון רחב של חישובים ותהליכי קבלת החלטות תוך שימוש בבינה מלאכותית כדי להשלים את המשימה.
Pickommerce AI Robotics, הפועלת במסגרת חממת InNegev, נוסדה על ידי פרופסור אילון רימון מהטכניון, פרופסור אמיר שפירא מאוניברסיטת בן גוריון והמנכ"ל כפיר ניסים. לדבריהם, האתגר המרכזי בתחום הליקוט נובע מהקושי באחיזה ובתפעול של רובוט במגוון כל כך גדול של פריטים שעשוי להגיע לעשרות אלפי סוגי פריטים שונים במחסן אחד. "הפיתרון הישראלי עושה שימוש ביכולות עיבוד תמונה, בשיטת אחיזה חדשנית המעוגנת בפטנט, ממנה פותחו מספר תפסניות רובוטיות שונות המשתמשות בהדבקה ככוח המקשר בין הרובוט לבין הפריט. לכן, זהו חידוש משמעותי", אומר המנכ"ל כפיר ניסים.
לדבריו, העמדה שפותחה למשימת הרמה ואריזה, בגיבוי ותמיכת חברת SU-PAD, נציגת UR בישראל, היא אוטונומית, יודעת ללקט מוצרים ממסועים, ממחסנים אוטומטיים אחרים, מרובוטים אחרים ואפילו מבני אנוש שמביאים פריטים למחסן. "הפתרון שלנו מביא בשורה משמעותית לעולם הלוגיסטי, הסובל כבר זמן רב מדרישה שלא ניתן לעמוד בה בהיסמכות על כוח אדם בלבד״, אומר ניסים. המערכת נמצאת כעת בשלב סיום הפיתוח ולקראת כניסה לפיילוטים המסחריים הראשונים.
במכללת אפקה הסתיים עוד קורס על המעבר לייצור מתקדם. "אי אפשר לעשות את השינוי בארגון ללא מעורבות מלאה של כל ההנהלה והעובדים"
24 בעלי תפקידים בתעשייה סיימו בשבוע שעבר את המחזור השלישי של הקורס לניהול ייצור מתקדם שנערך במרכז לניהול חדשנות וייצור מתקדם באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. הקורס כלל שמונה מפגשים שעסקו בכמה נושאים:
מוכנות למעבר לייצור מתקדם ומפת הדרכים; מימוש IIoT , ומעבר לטרנספורמציה דיגיטאלית; סימולציות ותאומים דיגיטליים; אוטומציה, בקרה וסנסורים חכמים; שילוב רובוטים וקובוטים ועגלות אוטונומיות ואינטגרציה בקו הייצור (מניסיונם של אחרים); אנליטיקה וניתוח נתוני הייצור, הלכה ולמעשה; תכנון, זימון וניהול הייצור; וסדנה בנושא הגורם האנושי - איך מנהלים את השינוי (ראה ידיעה נפרדת).
"זה היה רק על קצה המזלג", אמר פרופ׳ יובל כהן, המנהל האקדמי במרכז לניהול חדשנות וייצור מתקדם, ומרצה בכיר בתוכנית להנדסת תעשייה וניהול במכללת אפקה. "ומה הלקח? הלקח: אי אפשר לעשות את השינוי בארגון ללא מעורבות מלאה של כל ההנהלה והעובדים. אין לקחת מישהו חיצוני ולאפשר לו לעבוד לבד".
תעודות הסיום הוענקו לבוגרי הקורס על ידי פרופ׳ יובל כהן, אלון ברנע, סגן נשיא פיתוח במכללת אפקה, ועל ידי מנהל הקורס מיכאל שטולברג שבישר לנוכחים כי בהמשך לקורס צפויים מפגשים חודשיים שיתקיימו במכללה מפגש תחת הכותרת "צוללים לעומק". לדבריו, כל מפגש יתמקד בהרחבה בנושא אחד.
כדי לייעל ולהוזיל את ייצור הרכב - פולקסווגן שואפת לייצר 100,000 רכיבי רכב מודפסים בתלת מימד מתכת עד שנת 2025. גם אאודי וטויוטה הרחיבו השימוש, ייעלו והוזילו הייצור
יצרנית הרכב הגרמנית פולקסווגן גרופ, יצרנית הרכב הגדולה באירופה, רכשה מערכת הדפסה בתלת-ממד שנייה של MetalFAB מיצרנית מדפסות תלת-ממד מתכת Additive Industries. פולקסווגן גם השקיעה בפיתוח פרמטרים והטמיעה את הכלי לטעינת האבקה ותחנת שחזור האבקה של MetalFAB כדי להגביר את היעילות ולהפחית את הפסולת.
פולקסווגן בחרה להרחיב את סל ה-MetalFAB שלה בשל רמת האוטומציה הגבוהה של מדפסת התלת מימד, שמבטלת תהליכים ידניים ומשפרת את הבטיחות. יתרה מכך, המודולריות של המערכת מאפשרת לפולקסווגן להרחיב את כושר הייצור שלה ללא השקעה גדולה.
"אנחנו שמחים לעזור להם להרחיב את היכולות שלהם בתחום הייצור התוסף ולהתקדם לשלב הבא בתעשיית הרכב", מארק מאסי, מנכ"ל Additive Industries.
לטענת Additive Industries, מערכת MetalFAB האוטומטית המלאה אפשרה לפולקסוואגן ייצור של 48 חלקים בבנייה אחת תוך 15 שעות, ולהשתמש בנירוסטה ולא בטיטניום לייצור אחד החלקים – מה שהביא לחיסכון משמעותי בעלויות, מבלי לפגוע בביצועים המכניים של החלק. בסך הכל, כך פורסם, פולקסוואגן הפחיתה ב- 650% את עלויות הייצור של חלקים לדגם טיגואן.
פולקסווגן פנתה גם ליצרניות אחרות של מדפסות תלת-ממד כדי להרחיב את יכולות הייצור שלה לתוספות המתכת שלהן. בשנת 2021, החברה הודיעה על תוכניות להשתמש במפעל הראשי שלה בוולפסבורג במדפסות תלת-ממד ב-Binder Jet של מדפסת תלת-ממד OEM HP, ובתוכנה של חברת הייצור התעשייתי סימנס. באמצעות שותפות זו, פולקסווגן מקווה להפחית עלויות ולהגדיל את הפרודוקטיביות של תהליך הייצור שלה. עד שנת 2025, החברה שואפת לייצר במפעל שלה עד 100,000 רכיבי רכב מודפסים בתלת מימד בוולפסבורג מדי שנה.
פולקסווגן אינה יצרנית הרכב היחידה שמשתמשת בייצור תוסף. בינואר האחרון, טויוטה הבינלאומית חשפה כי השימוש במדפסות תלת-ממד מסוג Zortrax עזר להם לייעל את פעולות הרכבת הרכב. בשניים מהמתקנים הפולניים שלה בוולבז'יץ' וב-Jelcz-Laskowice, החברה החליפה את עיבוד ה-CNC המסורתי במערכות Zortrax M300 Plus להדפסה תלת-ממדית של הרכבה ומתקנים לפי דרישה. כתוצאה מכך, טויוטה הפחיתה עלויות וזמני אספקה מאחורי ייצור כלים וחלפים חיוניים תוך אופטימיזציה של ביצועי קו הייצור.
בשנת 2021 הוכרז כי אאודי הרחיבה את השימוש שלה בהדפסת EOS תלת מימדית במרכז להדפסת תלת מימד מתכת ב-Ingolstadt. על ידי הרחבת יכולות ייצור התוספות שלה במתקן, החברה יכולה לייצר שנים עשר מקטעים שונים של ארבעה כלים לעיצוב חם. אלה משמשים מאוחר יותר להרכבת דגמי מכוניות כגון אאודי A4 סלון.